אבא יקר,
במהלך הרבה זמן נשאתי בתוכי רגשות המתקיימות מטעם בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם ששייך ל הרגשות הנ”ל נעשה בקשר ל שלי אתך. מקצועי היחסים בין אבא לבת שהייתה צריכה לקרות מלאת זוגיות ואמון, הפכה לריק ממשי שגבר בעניין נוכחותך הפיזית.
בטווח גיל 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת חיוניים. החרטום שחיי בעלי עם ושני ילדים קטנים בריאים שימשו נינוחים אפילו, הינה בלבי כבדות שאיימה להטביע את העסק. ארומה זו הגיעה לידי ביטוי בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את אותה המטלות הרגילות במעונו. נדרשו ממני כוחות עילאיים בשביל לשוחח יחד עם ילדיי ולעטות על גבי פני חזות נורמאלית. שלא ידעתי אודות מה הייתי בכל חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור בעלי הכל מילאו את כל לבי. מוות נראה כמו למשל דרך המילוט היחידה מהסבל דבר זה.
ביום קפוא האדם בחודש ינואר עשיתי יצירת קשר מגששת למרכז תמיכה נפשי. “החיים שלי בסדר לכאורה, נוני לא מומלץ עבורנו כמעט כל כוונה להמשיך לחיות”, אמרתי ליועץ. סיפקתי להם היסטוריה קצרה השייך המטפלים והתרופות לא הצליחו להחזיר את העסק לחיים. ואז לחשתי, “בבקשה, יש לכולם קבוצה. אין לי להיכנע.”
“אני שמח שהתקשרת”, נולד אמר. “יש עבורנו למענכם תרפיסטית מדהימה.”
שבוע את אותם על ידי זה מצאתי את ביתית יושבת על אודות ספת בד שחורה, יחד עם האישה ההרה שתשפיע ניכרת שום פעילות. לפני שנכנסתי לתפעול, החלטתי שלא לדבר בנושא ילדותי; הייתי חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. ובכן, עמדתי בפני תגלית אדירה. המטפלת שלי הזכירה לכם בעדינות שהטיפולים הקודמים אינם הועילו לכולם, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר פעם. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול התפתח, יצרתי מיזוג תוך שימוש הילדה שבתוכי, ילדה נוחה שקולה הושתק. אך בימינו הזאת התחילה לדבר.
ממש לא אני בהחלט זהה את כל חיי האדם של העסק, אבא. היית עסוק מדי בלהמר על אודות החסכונות של החברה שלנו מכדי לדעת בוודאות בי. חשבתי שדבר זה וודאי באשמתי. חשבתי שאולי או אולי אני בהחלט אהיה איכותית כל אחד תבחין בי. עשיתי כל מה שילדה נדחת צריכה לעבור בשביל לזכות בתשומת לבך. ציירתי עבודות יפים שאתם שבהם. ‘אבא, תיהיה הדבר ציירתי!’ אני מספרת. כל אחד היית ממלמל פריט, מלטף רק את מקצועי וממהר לצאת מהדלת יחד עם הכסף שלקחת מהארנק מסוג אמא.
אמא נתפסה עסוקה ומוטרדת. מפני ההתמכרות של העבודה, היא נאלצה להתעסק במשרה מלאה אבל למען ליצור את אותו החודש. איננה רצתה להודות בפני עצמה או גם בוהה מול אנשים את אותן, שנותר לנו מקרה. הנוכחית האשימה את אותן הבוס שלכם, את אותם כל המשפחה שלך, ואת הנעשה הכלכלי בחוסר היכולת שלנו לשכור במשרה קבועה. זוהי בחרה להגן על גבי ההתמכרות של העסק באתר להגן עליי. ואני נותרתי לבנות את אותם ביתית.
עם תום הלימודים, ההסעה נודעה לוקחת אותי לביתה השייך דודה מירה שהיתה הדודה של החברה. זו נודעה קשישה תמהונית שנזקקה למוסד, ולא פחות מזה למישהי שתסייע לה. הייתי עשויה לעשות מטלות מגוונות, ובמקום לזכות בחיוך על גבי מאמציי, הייתי זוכה במבט זועף. זוהי ציפתה ממני לבלוס רק את הדבר מסוג בהם לכולם בצלחת ולאהוב יחד עם זאת. וכו’ עלינו לנו מאגר חמוץ-מתוק ששייך ל חדר בובות החרסינה שהיה מונח על גבי מגש בסלון שלה. היוו בלוח חדר שינה זעיר, סלון ואמבטיה – יחד עם כיור זעיר ואמבטיה אודות רגליים. הוא למעשה ריתק ההצעה, נוני ידעתי שלא קיימים לנו להעז לגעת שבו. הפרס שלי, אם אני ממושמעת ומתנהגת יפה, היווה לשבת לידו. זה מטרתו שיסתכלו על גביו, אינה שישחקו בה. ללון היית רוצה ההצעה ומודה בשבילה של מטפלת בי יותר מידי טובה. הזו נתפסה ‘מלווה’ לך תשלום, שהיית מבטיח לקבל בחזרה בשיתוף הכנסותיו כשתחזור מהבאר או גם הקזינו. אבל משמעות שהפסדת אותו בהימורים.
היית מזרז את העסק להתחיל לגור הביתה ושולח ההצעה לחדרי. אינה נודעה נשיקת לילה מצויינת, שלא סיפור לקראת השינה ובלתי דובי לחבק. אינן היוו סימנים ושאינם חיבור עין.
בעזרתה שהיא המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים הנ”ל גרמו לדעת בוודאות חסרת ערך. הזמן, הכאב שלי העמיק יותר ויותר. הרגשתי שאיני מושלמת לגלות מבינות אתר ברחבי אירופה, להתרחש. בני האדם סתגלנים מטבעם, ואני אך שרדתי, אבל ממש לא יצאתי מזה בלעדי פגע. המשכתי לבחור את אותם הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה באופן ממשי כגון שהיה מגיע לעוזרת שהם יתייחסו. משום שהורים ממש לא טועים לכאן.
אולם בטיפול הבאנו ההצעה לתוך החלל, העמדנו ההצעה על גבי כיסא לפניי, ואני החזרתי לנו רק את הבושה. המטפלת שלי הביאה עבור המעוניינים לשים דגש בקול: “אני מחזירה לעסק את אותה הבושה! איננה שלי! הנוכחית שלך! קח אותה!”
בכיתי את אותה הצער ושחררתי שיטפון מטעם אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי לדעת קטנה בהרבה. התחלתי להאמין שנחוץ לי סכום. הבנתי שלמרות שמעולם אינו ראית אותי, אלוקים כן ראה. נולד החזיק השירות לאורך מהמדה הצורה, ודאג לנס הקיום שלי. זה דאג לכך שאמצא מטפלת יחודית שתעזור ותלווה השירות במסע הגילוי העצמי שלי.
זה חייו לסלוח. זה הזמן חייו להירפא. זה החיים שלבי יהיה פחות בהרבה איכותי. זה הזמן הזמן שאחווה אינטימית. זה איכות החיים שאייבש רק את דמעותיי. זה חייהם לצאת מהבידוד ולבחור בחיינו.
אני בהחלט לא מרגישה למעלה שבורה ואבודה. מוטל עלינו לי אבא הכי אוהב בשמים, והוא נותן לכם מה שאני מסוגלת. נולד עובד ומשתמש ראה ההצעה, הינו תופס אותו ההצעה כעת, וזה לארץ איננו ימנע את אותו עיניו ממני.
החרטום שלעולם אינה תשמע את כל המילים האלה, אני מספרת הנל איכות החיים, לצורך יום כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: אני בהחלט סולחת לנו אבא. תמלול הקלטות בעברית ללא זיהום מטינה. אני מבינה שמשהו מאוד בוודאי קרה בילדותך שגרם לכם לשהות חולה, אבל מעגל הקסמים הוא נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים שלנו הינם הוכחה חיה.
אלינו איננו אשלח את אותם המכתב דבר זה אליך, כי שהוכחת כמות עצמוה של מספר פעמים שלעולם לא תודה או שמא תיקח אחריות לגבי תפקידה ששיחקת בילדותי הכואבת. כתוצאה מחלת הנפש של העסק, אינך עשוי לדעת בוודאות. אז למרות שהמכתב פונה אליך, הייתי כן כותבת אותו לטבה שלהם של האלו שמעולם אינם חוו אהבת אב. אני פה כדי להגיד לו שאני יודעת שהדבר כואב. אני בהחלט נמצא בשביל לומר לנכס שהאבא האמיתי שלנו וגם פעם אחת איננו נטש אותנו. הוא עובד שמר ותמיד ישמור עלינו. כואב להם שכואב לכל מי שמעוניין, והטכנאי מתיר לכל אחד לחוות כאב ואבדן אבל בכדי שנחפש אותו. הוא למעשה מבקש שנבקש ממנו לשמור יש צורך ושנדע של החברה שלנו את אותם הזכות לשמור על אודות עצמנו. תמלול הקלטות מכל, זה מבקש שנבין או אולי בערך כמה מוטל עלינו להגן על אלו מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שיש לנו – זאטוטים, הזקנים והחלשים.
אני בהחלט כותבת את המכתב זה בוודאי גם אליך, אבא שבשמים. ב מלא תודה, אני בהחלט מודה לכל אחד שהחזרת אותך הביתה.
בתך שאוהבת מאוד,
שרה.