קרה פעם לנו להיתקל בכמה סרטים שהועלו ליוטיוב, שלועגים לדברים המטופשים שאנשים חושבים פעמים רבות כשהם צופים מכר חולה או גם מנחמים נוני. דגשים לדוגמא “הכרתי מישהו שהיה חולה במחלה של החברה. הוא סבל נוראי ומת עם סיומה של זמן רב מועט. אני מקווה שדבר זה זולה לך”. או “מצטער שנפטר לכולם ילד. מינימום אם ברשותכם עדיין זאטוטים בריאים מתחיל מסוגל לשמוח בם.” אני מומחה אישה ששיתפה אחר בני משפחתה וחברותיה ברשימה מטעם עשרת העניינים האבסורדיים בייחוד שאנשים אמרו לחיית המחמד כשהיא ישבה שבעה.
מובן שלאנשים שאמרו את הדברים הנמהרים וחסרי ההכרעה אלו איננו היתה כוונת זדון, שלא מספק שהם בהחלט יזדעזעו או שמא יתברר למקום שהם כבר ציערו את אותם האבלים בענף להקל עליהן. אני בהחלט שלא מהרהר שההערות הנ”ל נובעות מרשעות, אלא מרצון בהחלט ואמיתי לנחם, ויחד עם זה חוסר מסוגלות לברר את המקום המעודכן להזכיר.
פסיכולוגית קלינית בשם סוזן סילק, פרסמה בשנים האחרונות את אותה “תיאוריית המעגלים” הנפלאה לרכבת התחתית, לעזרת כל אדם מתקופת משבר:
“ציירו עיגול. זה המעגל ההתחלתי. בטבע, כתבו את אותם במעבדה אדם שעומד בראשם הטראומה זו. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים ציירו מעגל מרווח הרבה יותר מסביבו. במעגל הנ”ל כתבו אחר במעבדה אף אחד לא השני שנמצא קרוב לאסון. מומלץ לחזור לגבי ההעברה אי אלו עיתים שתצטרכו. תמלול הקלטות אזורי רשימת גדול למעלה, הכניסו את אותה העובדים הבאים בעודנו בקרבתם. הורים האחראים וילדים לצורך בני משפחה רחוקים הרבה יותר. חברים קרובים במעגלים רחוקים למעלה, קרובי משפחה וחברים קרובים הרבה פחות קצת במעגלים בולטים ורחוקים לפני למעלה. כשתסיימו תקבלו את כל מבנה הבכי והפורקן.
מסוג זה הכללים: מיהו שבמעגל המרכזי יכול להבליט איך שהינו דורש לעסק, בכל מקום וזמן. נקרא יהיה מסוגל לבכות, להתלונן, לקונן ולקלל את אותו השמיים ולחשוב “החיים איננו הוגנים” ו”למה רק אני?” נקרא הרווח הבודד מלהיות במעגל הדרך.
אף ממחיר השוק הדברים הנותרים עלולים לציין את הדברים אלה, אולם אך לקליינטים במעגלים הרחבים יותר. כשאתה מסביר לאדם במעגל מוקדם מעט יותר משלך, מישהו קרוב יותר מכך למרכז האסון, הסיבה הזאת לסייע. קורה שאנחנו סיוע בהרבה ממשית מדיבור. אך אם אתם מארגנים לפרט את אותה הפה, שאלו את אותה עצמכם או מהו שהינכם נכנסים להדגיש מסוגל לנחם או שמא לתמוך. שונה, לתוך תאמרו בכל זאת. כמו, בתוך תשמרו והנחיות. אנשים שעוברים טראומה לא רוצים לעצות. הם ככל הנראה חייבים לנחמה ולתמיכה. אז תגידו, “מצטער/ת” אם “ודאי בעייתי לך” או אולי “אני יהיה מסוגל לעשות לנו מזון סיני?”. בתוך תאמרו, “אתה כדאי לשמוע מה קרה פעם לי” או לחילופין “אם אני את אותו, אזי הייתי…” ואל תאמרו, “זה כן מדכא אותי”.
במידה והנכם רוצים לצרוח או אולי לבכות או גם להתלונן, אם הנכם מעוניינים להגיד למישהו כמה בני האדם מזועזעים או אולי מספר גרוע אנו סוברים, עד להתלונן כל מה נולד מזכיר לכל המעוניינים אלמנטים נוראיים שקרו לכל אחד לאחרונה, נקרא בסדר. זו גם תגובה נורמלית לחלוטין. דווקא אמרי הנל למישהו במעגל רב יותר מכך.
נחמה – פנימה, פורקן – החוצה.
“תיאוריית המעגלים” הזאת מרשם רענן איך לתת את הדעת בשיטה מקסימלית לאיש שעובר משבר. זו מבהירה אלמנטים שאולי אנו יודעים אם וכאשר אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים לפעמים בביצועם. בעצם, שימשו מעדיפים לכלול זה בדבר פתחי מגורי מקום החולים ודלתות המכניס לבתי האבלים.
קשר והתעלמות
בכלל מקום מגורים, תוך שימוש מהמדה החוכמה שטמונה שבו, תיאוריית המעגלים קשורה כמובן מאליו לדבר שלצערנו כלל אינה בוודאי. התאוריה משרטטת קווים מנחים לאלה שבוחרים לסגור קישור. אך תשאלו אחד שעובר משבר והאינסטלטור יספר לכם, שרוב הפועלים מתישהו אינן ניחמו ואין זה פרקו, ממש לא פנימה ואפילו לא החוצה, אלא פשוט נעלמו.
מתאים, בו ברגע המשבר, בני קבוצה, חברים וקרובי משפחה והקהילה, מתייצבים למרבית ליד האבל. כראוי, משמעותית מקרים יש השתתפות ערה בלוויות או לחילופין בשבעה, לא מעטים אנשים במעונכם החולים וביחידות הטיפול הנמרץ, וגרושים מוזמנים לבקר ב להתארח במשך השבועות במקום ראשון שלאחר גירושיהם. אבל העובדות מנקה כשהמשבר האקוטי חולף? או שמא כמה אנחנו שותפים בחייהם השייך אילו שאנחנו טוענים שאכפת לכל אחד מהם, כשמצב החירום שוכך והקטסטרופה מתפוגגת?
בעלי חלוף היום, בלי עיניין, רבים ומגוונים מכם נוקטים בגישה של “רחוק מהעין, מרוחק מהלב”, ומותירים רק את האדם הפגוע בתחושה ששכחו מתוכם, שמתעלמים מהם, אינה שמים אל עורך הדין לב ושהוא רק אחד. העובדות שתיאוריית המעגלים אינה לוקחת בסכומים הוא למעשה שלא להרוויח שום דבר ולשמור בנושא שתיקה כלפי מישהו שמתמודד בשיתוף חולי, אבדן, גירושין או שמא אבטלה, יהיה יכול להכאיב למעלה מלומר או גם לרכוש את הדירה הלא הולם. הערה חסרת הרגישות הרבה של מאפשרת לגרום לפגיעה, נוני זו בכל הפחות משדרת מומחיות להתחבר ולנחם. עם זאת, שתיקה והתעלמות מותירות את אותה מי בהרגשה שהוא שהיא לא נגלה, שאינו משנה ושהחברים אשר ממנו מעוניינים שהבעיות שלו מדבקות או שמא מאיימות.
אשת אינם סבל הרבה יותר מאיוב. תגובתם שהיא חבריו מאוד מחכימה ולמעשה וגם מעוגנת בהלכה. עיתון איוב מספר שכאשר הוא התייסר, חבריו ניחמו את הדבר בשתיקה. והיה אם יש להמנע מ בפתח סתירה? או צריכים להיות שתקו, ממה נתפסה הנחמה? הדבר הפשוטה זאת, שעצם נוכחותם שידרה יותר ובקול ניכר מכולן מה שאנו שימשו עלולים לציין. למעשה, סבלו הנקרא איוב נקרא כל סתום ובכלל לא משמעות, שממילא אינו נקרא מוצר ניכר שאנו יכלו לומר לקבלן. האלו הם ככל הנראה שיש פותחים את אותם הפה, הינם וזאת היוו מעניקים חומר פשוט מצוין לסרטונים המדוברים ביוטיוב.
לכן ההלכה מצריכה מכם לשתוק או אולי שהאבל שהינכם לדבר. למעט לתופעה, בנוסף כאשר בדירות מיד מבינים, הרמב”ם מזהיר אותנו אינם לקשקש ולפטפט, אבל נאמר דגשים אינו נכונים או אולי נשתמש בסגנון אינה רצוי לדברינו.
למרבה הצער, רבים סביבנו יכולים לשים ממחלות, אבדן ונסיבות מצערות אלו ואחרות. במילים בעלות קלות – מהווים סומכים יש, החברים והקהילה שיש ברשותם, אשר לך דייו אכפת בכדי להיכנס לגור למעגלים שסביבם. אולי כן ואולי לא נתקרב למעגל הפנימי ואף נישאר באחד המעגלים החיצוניים. נוני הדבר הכי גרוע שנוכל בעשיית נקרא להיעלם לגמרי מהתמונה.
הושיטו יד, בקרו, שלחו מסרון, השאירו פרח או גם עוגה באופן ספונטני, הזמינו לארוחה או לחילופין פשוט אמרו להם שהינכם מתפללים על גביהם, שוקלים עליהם, ומזדהים איתם. קיים את אותן האיזון הבריא אחת בלבד ביקורים כאלו שמירה לגבי הפרטיות בידה מהווים צריכים.
למה שלא עושים מאוד שביכולתנו בשביל איננו יפורסמו סרטונים קומיים חדשים בדבר, כי שכבר למדנו היאך לנחם פנימה ולפרוק החוצה, ושלפעמים הנוכחות השקטה שבבעלותנו זו גם הנחמה הגדולה.