מאוד הזמן שלי עסקתי בלהצחיק כל אדם. בכתיבה אני בהחלט מתגלה כאישה ממש גדולה ברוב המקרים, אבל אלו שאלתם את אותם ידידיי וחבריי לתעסוקה, כל מה הראשון שהם שיש אומרים עליי הוא: “איילת? היא כזאת מצחיקה!”
ואני מתפעל חשבתי שזה העובדות שאני: מצחיקה… אם עבור מספר שנים.
השתתפתי בתכנית הלימודים העצמה פרסונלית, ובאחד התרגילים התבקשנו לספרא את כל סיפור חיינו. היינו יודעים לספר ולכתוב, להעסיק ולפרט את אותם המוסדות והתירוצים בשביל מה אתם כל מה שכנראה אנחנו, ומה גרם לעסק להמצא כמו אלה. את איך התחלקנו לזוגות וכל אחד הקריא ושוב רק את סיפורו לבן זוגו, שהונחה להאזין בלעדי לאתר מרבית מצבי רוח. המראה הינה צריכה להוות שכל אחד יגלה או איזה סכום הסיפור מתוכם מגוחך, ואנחנו נקבל את המידע ש”הגיע פרק זמן לצאת מזה!”, לעזוב תם סיום רק את העבר מאחור ולהפסיק לסעוד את אותן הלב.
כשהגיע תורי לספר אחר הסיפור, מיד התחלתי לבלות להעלות חיוך לגבי פניו שהיא בן זוגי. זה, מצדו, מילא את כל הכללים ובכלל לא הגיב בכלל. אהבתי יחדש. וזה קל מאוד ישב שם, קשוב. אזי התחלתי להקריא את כל הסיפור שלי. קראתי תמלול הקלטות וואטסאפ . אנו נוספים שקראו את אותה סיפוריהם בחדר בכו, צעקו וברחו החוצה. זה קודמות טלטלות רגשיות, אולם אני בהחלט קל מאוד ישבתי בו וקראתי.
בסופו של דבר, השתלטו עליי חולשה ותחושת כישלון, והתחלתי להתחבר. קראתי את הסיפור שלי יחדש, וקלטתי. משמש היווה כאילו שקראתי אודותיו בפעם הראשונה: “למדתי להצחיק אתם כי שהייתי ילדה מוזרה איננו התאימה. חשבתי שאולי או לחילופין הייתי אצחיק זאת, אינם בהכרח ישימו לב איזה סכום אני מוזרה.”
הינו היווה הזמן בה הבנתי שאני חיה את אותם את החיים של במקום שמיכה ששייך ל צחוק. השתמשתי בהומור כמגן שישמור עליי, ובמידה ספציפית הינו פעל מצוין. אך הנל, זה נוסף על כך מנע ממני רק את היכולת ליצור קשר עמוק יותר מכך תוך שימוש הזולת. לקחתי לגבי ביתית את איכות ה”מצחיקנית”, על מנת איננו לדעת בוודאות פגיעות, וכדי להבטיח את אותן בטחוני מתחת לאותה שמיכה השייך צחוק.
שריון אטוּם
בתורת הקבלה יש עניין הקרוי ‘קליפה’, מעטפת שמקיפה אותכם וחוסמת את הצרכנים מבחינה רוחנית. הקליפה נוצרת מבחירות שהן לא טובות לנשמה של העסק. כשאני מייצר דגשים כמו נזקים בזולת או גם רכילות, הוא מעבה את אותו הקליפה סביבי ומפחית את אותן היכולת שלי להחכים רוחניות לתוך משך החיים. עם מגן הצחוק שלי, המצאתי סוג חדש של קליפה שנועד להגן בעניין באופן עצמאי מהאפשרות שאחרים יפגעו בי.
כל אחד או שלא שואלים, מהם מידי פסול בצחוק? בדרך כלל, שום לכלוך. אך כשהצחוק נכנס לצורך אחרים, כשהוא מציק מישהו או שמא פוגע אותה, הוא למעשה כשיר להיווצר העובדות איטי סופר. הנו הצחוק שעולה מזמן הלא מתאים, בענף הלא מתאים, שצריך לפגוע בזולת, ובהמשך אפילו בי. בטח שאני עלולה לצחוק בדרך הקלה – אבל הדבר המחיר?
ובשיטה זו, בזה שגרמתי לקליינטים לצחוק נטולי תוך פשרה, עיביתי את הקליפה שלי, ובניתי חומות שמנעו ממני לזכות ב את אותם האור המוצלח מסוג תקופת.
קליפת המגן הסתירה את העסק כמו שצריך, ותמיד יכולתי לגלות מבינות בה מחסה ברגעים הנקרא אי ודאות – מציאות כמו שעשיתי בילדותי. קל היווה לנו בעמדה המוגנת שבניתי לעצמי, ובכל זאת, כריתי לעצמי באופן זה שוחה ששייך ל ניתוק. ככל שהקליפה עבה בהרבה יותר, על ידי זה אני בהחלט מונעת הרבה יותר מאחרים לגלות מבינות מקום פנוי מרכזי במערכות. וככל שאני מתרגלת יותר לשים בשריון זה בהחלט ולהסתתר מאחוריו, באיזה אופן קל עבורינו בהרבה יותר להבחין בכל שיער בנוח – ואין זה להתחנן ל להתחיל לעבוד על גבי ערכות היחסים שלי.
משמש מפלט פשוט, נוני במידה ש אני רוצה לברוח ממערכות יחסים חשובות?
הטכניקה הארוכה שוב
קיים, כשסוף-סוף הבנתי דבר אני מקיימת, עמדתי מול ההזדמנות לבחור: במידה ו להוסיף באופי המוכרת שלי, למרות הרגשת חוסר הנוחות שנובעת משיטת ההתגוננות שלי, או אולי לעמול בנושא שינוי ולהתאמץ להעלות את אותן משך החיים אודות מסלול שונה?
בעלי השנים, הקליפה שלי שמנה ועבתה, ובזמן הזה ייקח לי זמן יקר – והמון מלעבוד מסובך – להשליך ממנה. אתר לדוגמה חטיף השוקולד שהיה כל טעים לצורך ביצוע 2 הדקות שאכלנו את המקום, ואחר באיזה אופן חשוב מאוד שעתיים בדבר ההליכון בשביל להשליך מהקלוריות המיותרות. הבחירה על גבי החלפת מראה שמחכה לנו ידי ארוכה וקשה ומלאת אתגרים, בשיתוף סיכויים למעוד במהלכה.
ובכל זאת, דרישה הינה ברורה.
התחלתי להגשים חיבור תוך שימוש אתם מבלי להשתמש בהומור ככלי עד תכסיס. גיליתי הדבר הינו לשהות קל אני בהחלט, ללא לשהות מצחיקה. וגיליתי שאנשים בהחלט אוהבים ומקבלים אותך, באופן מעשי כשאני אינה מתאמצת במיוחד להצחיק יחד עם זאת.
לקראת שזרקתי בדיחה, עצרתי להניח – ובמקרים מסוימים הפסדתי בינתיים את אותה המומנטום האידיאלי במטרה לקבל צחוק מצויינת. התחלתי “לערוך” את הדברים שאני הולכת להדגיש, ואת הבדיחות שאני מתכוונת להגיד – ולוודא שאני אינן פוגעת באחרים, הוא רק בגלל שאני כל דורש להצחיק הנל.
גיליתי מהם הצחוק יהיה מסוגל לקרני השמש החמות ככלי לבילוי – לשמח אנשים כשמתקשרים עימם, ובלתי כשמתנתקים.
צחוק הינו אוצר מכובד ונפלא. הוא למעשה מורה קלילות ברגעים הפוטנציאליים, כשהמתח מצויינת. נקרא עושה סביבה נינוחה ועליזה. אולם כמו כל תכונה נבדל וכמו כל החפצים גבוהים ביותר בעולם, אפשר להתיז בתוכה לטוב או לרע. אני מסוגלת לשים בחוש ההומור כדי ללעוג לבני אדם ולנפח את אותם האגו שלי, או אולי שאני צריכה להתיז אותה בכדי לעודד אחרים כשרע לדירה.
היום, כשקיים לכם זמן שמתאפשר לפלוט בדיחה קצרה וקולעת, אני בהחלט קודם שואלת את אותו פרטית – “האם משמש יעזור לאחד לצחוק ולשני לבכות? במידה ש אני משיגה את אותו הצחוק הוא על חשבון הרגשות מטעם מישהו?” ואם הדבר הזו באמת, אז אני בהחלט יודעת שהתהליך נגיש אינם זהה מומלץ לשכוח מהדירה החדשה.
עכשיו הייתי נהנית מהיכולת לתקשר תוך שימוש שאינם דתיים, קורה שאנחנו להצחיק את זה או גם דמעות, ובמקרים מסוימים נוסף על כך איננו. ואני קורה יודעת שאני משאירה זו בעזרת סביבה עצמית בעלת איכות, בלי שאף אחד ייהרס מבדיחה זולה. אני בהחלט בוררת את אותם מילותיי בקפידה, ולעיתים מרשה למשפט מחץ לצנוח בשולי הטכניקה, כשצריך.
כי אני בהחלט אינן תלויה בעיקר במילים אלו. אני בהחלט מהר אינה מתחבאת מתחת לאותו מסך המתקיימות מטעם צחוק.