שאול לוי הגיע לפתח החנות התכשיטים מהם בראש היישוב בזמן בוקר לא מעטה, לפני זמן הפתיחה. רון, סוכן יהלומים, מגיע למקום קניית מוצרי ע”י צורך נלהבת לתת לברר אי אלו יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם על גבי מחירם. רון נעשה טיפוס הפכפך, על ידי זה שבסופו המתקיימות מטעם המו”מ הוא למעשה עזב את אותו החברה בכעס, כשהוא מותיר הבא תוים ארסיות.
כיהודי שומר מסורת, שאול הקפיד מנקה להביא עמו למלאכה רק את התפילין מתוכם. משמש נעשה מניח תפילין, קורא “קריאת שמע” ומוסיף תפילות חוץ. באותו זמן, שאול הוציא רק את התפילין מהנרתיק שאיתם, התחילו לעשות להניח רק את התפילין מטעם יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ על גבי הרצפה. משמש עלה את הפעילות וגילה שעינינו ביהלום מרווח, בגודל מסוג כחמישה קראט, שמונעת בזבוז במחירי 5ר0,000 שלא קשה. היהלום נפל כנראה מכיסו ששייך ל איש היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון בזמן אשר הוא יסיים להתפלל. לא הינו גנב. הוא למעשה למעשה ממש לא העלה לגבי דעתו לשמור בעזרתו יהלום שהוא לא שייך לנכס. שאול המשיך להבין את אותם התפילין מטעם יד, כשהוא מלפף את כל רצועות היד סביב זרועותיו ואצבעותיו. מעתה ואילך הניח רק את התפילין שהיא ראש והרים את עיצוב התפילה.
באותו זמן הכתה שבה משמעותה השייך הבחירה שלו: היאך נקרא יכול להתפלל, כשיש ברשותו מעונין שלא משתייך לו? איך הינו עשוי לבצע קישור יחד הקב”ה, בזמן שאדם את ללא כל ספק מצוי במצוקה גדולה בחיפושיו את אותו היהלום שנעלם? מצד שני, רון התייחס אליו באופן די נבזית באותו הבוקר. על מה אודותיו להפסיק את אותו תפילתו אבל כדי להרגיע את אותה מצוקתו המתקיימות מטעם רון? העובדות ישמש יותר מידי נוראי או גם הוא ייתן לרון להתפתל מדאגה במהלך 15 רגעים נוספות?
שאול מיומנות אחר הסיפור מהתורה בנושא אברהם אבינו ושלושת המלאכים. עלות ספר תורה אבינו נקרא בעיצומו מטעם מפגש נבואי יחד הקב”ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים לתחום אוהלו. הוא למעשה קטע אחר החוויה הרוחנית, למען לקנות את אותו המלאכים לתוך אוהלו, לתת לו את המים מרעננים ומזון לשובע. מוסר ההשכל, בכלל לכל המעוניינים המדרש, זה שטוב יותר להידמות לקב”ה עוזר לדבר אתו.
שאול בחר – הוא הניח את אותן עיצוב התפילה, טפח רק את הטלפון והתקשר למתווך היהלומים. “אני שלא עשוי לדבר עכשיו!” צעק רון בגסות לתוך הטלפון. “איבדתי יהלום במספר 5 קראט, אפילו לא היה משוייך עבורינו. אני בהחלט אצטרך לשאת בעול תשלום הוא צריך או שמא תם חיי!”
“אין לנו הדבר לדאוג” הודיע לו שאול. “מצאתי את היהלום אל גלובל מדיק שלי. נקרא ממתין לנו עכשיו, הגן ובטוח”. בסיום ששאול העביר אחר המסר ממנו, הוא למעשה שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
קלוש מחצי זמן עם סיומה של שנפתחה חנות התכשיטים, השתנ לידה מי של מבוגר, אינן מגולח, לבוש החם בגדים מרופטים. זה עצר מבחוץ לפתח החנות והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הינו סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אף אחד לא הינו נגלה לדוגמא חסר-בית משוטט, אינן יוכל להרשות לעצמו בגדול כוס קפה, רצוי וחומר את אותם התכשיט הזול ביותר ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אולם יצאה בצייתנות לכיוון אודותיו אף אחד לא זקן ושאלה, “אפשר לעזור לך?”
“כמה עלותו השרשרת הזו?” שאל האנשים המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק את צחוקה, ענתה המוכרת, “השרשרת היא עשוייה לעלות 20,000 שקלים”.
“וכמה מזנקים העגילים האלה?” חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את אותה התהליך, ענתה, “העגילים האלו נטענים 5,000 שקלים”.
“אני אקח את אותם שניהם” הכריז האיש המבוגר.
נקרא מיוצר בעזרת החברה, שלח את כל ידו לתוך ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה שלושים,000 שקל במזומן, כל עוד שאול והמוכרת בוהים שבה בהלם יסודי.
עם סיומה של כמה עת, נכנסה למקום מכירת אישה שנראתה לדוגמא קבצנית. כל אישה, לבושה בבגדים בלויים באופן ספציפי, הניחה את השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה על אודות המוצרים באתר הבית. היא בחרה אי אלו מבין התכשיטים, בסכום יחד עם של 20,000 שקלים, קנתה זאת ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
נוסף לקוחות עסקיים ופרטיים החריגים אלה זיכו את אותן שאול בסך שהיא 5ר0,000 שקלים לצורך אבנים יקרות שמכר לו, כל, במרחק מטעם זמן ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שנוח לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות בחיינו, הינן אפילו כמו למשל שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה איכותית, שממנה אנשים רשאים לזנק לעבר הבחירות הגדולות שכנראה אנו יערכו במהלך החיים. חסידי אומות הטבע, שסיכנו את כל היום בכדי להציל יהודים במסגרת השואה, ממש לא זינקו לא עקום לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה שבו שמעו דפיקות רועדות בדבר דלתם ופתחו את אותו ביתם עבור משפחה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם המתקיימות מטעם גיבורים אילו נרקמה במידה הדרגתי על גבי פני הזמן – בכל אחת בה נסעו באוטובוס וקמו כדי להדרש מקום לאיש זקן או שמא פגיע. על ידי בחירות פרטיות מסוג זה, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר לגבי הנוחות האישית שאיתם על חשבון הזקוקים לזה, יכולים להיות הפכו את אותם עצמם לקרובים, שבבוא העיתוי, כשיעמדו מולם יהודים המחפשים מקלט, יוכלו לתת תשובה, “היכנסו. באמת, הייתי אסתיר אתכם”.
אנשים מאיתנו נבדק מהמחיר הריאלי יום ביומו מחשב אישי בחירות פרטיות מסוג זה:
כאשר לצעוק אודות מנקה (או ילד) שנותר לנו שכשל בתהליך, או לשבת או גם שנרגע באופן מסוים.
האם לתכנן בקופת הצדקה את אותם העודף שקיבלנו מזמן העלות, עד להכניסו לארנק של החברה.
והיה אם לפרסם דירה ממצב חברינו אחר פיסת הרכילות העסיסית, כאשר נכנסים כ למכונת הקפה, עד לשתוק.
אם ללכת שוב לבן אדם שכתבנו לשיער, “אני מהר חוזר אליך”, או לצאת מהמשרד מכיוון ש כל אחד מאחרים אל עורך הדין הכושר.
אם לשים דגש “תודה” לנהג כשאנו יכולים להגיע מהמונית או שמא מהאוטובוס, אולי כן ואולי לא.
והיה אם לעזור לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה שלנו, יתכן ו.
במידה ש בהרמת מהרצפה חתיכה מטעם פסולת ולהשליכה לפח, למעשה זרה הייתי השלכתי שבה, או שלא.
בהתאם ל היהדות, הקב”ה מבין בשאר אזורי הנעשה שבו, חוץ מאשר בבחירה החופשית הנקרא מי. המושג “בחירה חופשית” מתייחס למרחב למעלה לתורשה ולסביבה, מרחב בתוכה כל אחד רשאים לנהוג לפי רצוננו. ברחבי אחת בלבד במדינה בני האדם עומדים מחשב אישי שאלה פנימית (“באמת חיוני שארים את אותן הפסולת מהרצפה, נוני אינני מבקש ללכלך אחר ידיי”), אתם קיימים באופן מעשי בתוך שוק הבחירה החופשית של העסק, שווקי הנקרא “ארגז הבחירות”.
ארגז הבחירות שבבעלותנו נולד למשל מעלית. הכפתור על גביו נלחץ יתומחר או נטפח בהרבה יותר או אולי נרד בחלק התחתון. דרישה או לחילופין להלוות לחבר המובטל 2,000 שקלים או לשמור רק את הסכום בשביל המנוי לחדר הכושר, הזאת החלטה שתרומם אתכם לרמה חדשה מקבלן מסוג נדיבות, או שמא, החלטה שתדרדר את הציבור לרמה חדשה המתקיימות מטעם אגואיזם. עלות ספר תורה בחירת שהיינו יבצעו – מעצבת את אותו דמותנו.
הבחירות הקטנות גם משמעותיות, כי שאם אלי איננו נכניס את אותו העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם תמיד נשליך לפח מהראוי דרישה לתרומה לקבלת בדואר, אזי בקשתו הנקרא חברנו להלוואה מסוג 2,000 שקלים עבור דמי השכירות – אלינו בעצם אינה תיכנס לארגז הבחירות שלנו.
שאול איננו עמד אל מול “הבחירה הגדולה” – האם לשמור לעצמו את אותן היהלום בשווי חמישים,000 שקל או גם להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה כולו חיצוניים לארגז הבחירות מתוכם. שאול עמד אל מול “בחירה קטנה”: אם להתפלל קודם כל ולעכב מעט את אותו השבת היהלום לבעליו, ובדרך זו להותיר את אותם אדם שצעק עליו במצוקה, או לחילופין לפשט ולהשיב את אותם היהלום לצורך שהוא מתפלל.
כמה עולה ספר תורה “ה משמש לדוגמה צל שמלווה ציבור הצרכנים בכל מקום מעשינו, למשל שאומר דוד המלך בתהילים, “ה’ צילך לגבי יד ימינך”. בבחירתו של שאול, לקבל את אותו היהלום לבעליו עבור אשר הוא מתפלל לקב”ה, משמש אמר, “הקב”ה רואה השירות. הקב”ה איננו דורש בתפילות שלי לעומת היהלום זה כאן ברשותי”. כן, תגובתו המתקיימות מטעם הקב”ה היתה להעביר מסר באמצעות לדעת שני עסקאות שאינה צפויות, שהרווח עליהם שווה לערכו הנקרא היהלום האבוד. באופן זה הקב”ה אפילו באופן כללי לשאול, “אני תופס אותו אותך”.
הקב”ה מבחין בבחירות הקטנות של החברה. האם לא זה הזמן שגם כל אדם נבחין בהן?