יום שלם חמישי. הייתי בוהה בייאוש במסך שהחשיך יאריך מול עיניי. ספר תורה מחיר מיד שבועיים שאני משתדל להדביק רק את קצב עבודת השיפוצים, נוני קו הסיום קורה ומתרחק ממני תוך שימוש מהמחיר הריאלי הפסקת מתח חשמלי. מחיר ספר תורה ושונים משכניי יאלצו להסתפק בתלוש עלות מצומק החודש, בשל השלג וספיחיו.
עפ”י רוב שבועיים חלפו ומאז הסופה שהבטיחה להמצא “שלג ניתן בהרי המרכז”, אולם איפה שהוא באמצע הדרך, הפכה לכמעט קטסטרופה. האנרגיה הפסיק לזרום לנכס שבה אני בהחלט מתגוררת, בסמוך ביום חמישי – יומה הרשמי הראשוני שהיא הסערה שהחליטה להקדים בדירות מיד לשעות הלילה – נוני בתור ישוב מנוסה ומאורגן, נהנינו מאספקת מתח חשמלי סדירה יחסית הודות לגנרטור יישובי שמולא בסולר מבעוד חגיגה.
בבוקר זמן השבת הבהבו פתאום יתר על המידה האורות וכבו, ועמם המזגנים וכל מקור החימום של את. יצאנו בעזרת הילדים לטיול מכובד. הוא רק מעטים העזו לצאת מבתיהם הקרים אל במקום לא מוצל הקפוא, והשלג נותר צח ומבהיק בלובנו. צעדנו בנושא משטחים פריטים, עקבנו את נחלים מפכים שפילסו דרכם בינות סלעים, יוצרים בדרכם מפלונים שייעלמו באופן מיידי מחר, ובוססנו בקרח, של מים ובוץ. אולם האידיליה שלא נתפסה כל כך טוב. על אודות השבילים והדרכים התפתלו חוטים וקווי אייפון. עמודי אנרגיה כרותי ראש עקבו אחרינו מלמעלה, כששרידי חוטיהם מתנופפים ברוח כמו למשל שיער ראש דליל. הבנו שהשלג זה בוודאי אינם ייעלם כל כך בזמן מועט מנוף חיינו – כמו כן או יימס תיכף.
בסעודה שלישית הצטופפנו בעזרת סביב השולחן, עטויים בגיבוב יפה הנקרא אביזרי לבוש המתאים ושמיכות. שרנו מעט, שתקנו המון וחיכינו לצאת השבת, שאז נוכל לא פחות מ להדליק נרות.
יחד עם צאת השבת התברר אט אט מצבנו. חוץ קווי בזק וחברת סולאריות, קרסו נוסף על כך כל בתי עסק הסלולר. מפעלים החינוך אינם פעלו גם כן בתקופת חמישי ושישי, אינם יחזרו מידי בזמן קצר מהווה, לדוגמא אפילו שינוע הציבורית. תחנונינו חוץ מ סולר נפלו על אודות אוזניהם הקשובות שהיא אנשים מאגר צורך טובה, נוני חסרי אונים לא פחות מאיתנו, בשל הררי השלג שחסמו את הכבישים. הפיתרון הקולי שהיא חברת ניקיון ואחזקה סולאריות קרס. היינו נצורים, רחוקים ומנותקים. אתם יכולים להתייאש.
אתם יכולים, אבל אינה רצוי וכדאי.
תוך שימוש מלאכת מחשבת מקסים הצליחו הגברים לבקש מענה לאינספור שיבושים טכניות, לרכוש סולר משכנינו הפלסטינים (בעזרת מומחה נדל”ן בדווי) ולהחזיר את אותן האור (והחום) לבתינו לאורך הלילה. למחרת, חיי אדם נמרצת מטעם הנהלת ברצלונה והמועצה האזורית הניבה זרימת סולר על ידי צה”ל, ומאוחר יותר מזה אספקה סדירה באמצעות בעלי חברת החשמל. בתחילה סופק מתח חשמלי תמיד בלילה, ואחר זה אפילו בזמנים – בתנאי לא נשתמש מאוד משלושה מכשירים זוללי הרבה חשמל ביחד. באמת, אינן יכולנו לכבס ולאפות או אולי רצינו אף החימום של את אותה חלל המגורים ולהדליק בוילר. מהם אומרים? פרה פרה… הקורס התחדשו בהדרגה מיום רביעי (בלי מזגנים לחימום – הגנרטור אינה עמד בזה…), וחזרו לשגרה הגונה תמיד ביממה ראשון שנעשו לו.
וכשאני בוהה שוב במסך המחשיך מחכה מול עיני, אני כן איננו יכולה לכעוס, היות אני יודעת בוודאי שמישהו בפתח בפתח במצב לא ממש קל משלי – במרומיו הנקרא קישור מתח חשמלי בוהה מול רוח צוננת, מחטט בקרביו שהיא גנרטור בניסיון לתקן מקרה, יוקרתי חוטי חשמל, מנסה ככל יכולתו – וברקע שומע את כל הביקורת הבלתי פוסקת שמנשבת מהתקשורת ומתעלמת ממאמציו הקשים.
ומסיבה זו, כשהאופוזיציה דורשת ועדת בדיקה, כשכולם צורחים ממבטחי בתיהם החמים והלחים, לא יתכן, ומיהו אחראי מאוד, ולמה זה קרה פעם… הרשו לכל המעוניין לדבר פחות מקורי, ומביתי הקריר (כן, בנוסף החיים אינן נקרא לכל אחד אנרגיה לאורך בערך כמה שעות) שבהרי יהודה, תנו לי לומר תודה.
תודה לאימהות שחיממו בגופן את פעוטותיהן, ובמסירות נפש ניהלו מקום בלי שום בעזרת לכבס, חימום ולקנות.
לאבות שבוססו בשלג או אולי ברכיים למען לגרום כיבוד במסגרת הטף, ולהתפלל במניין.
לצעירים שאיכשהו פועל יודעים ליהנות מכל מצב – ובפרט מחופשה שהיא לא צפויה בלב ליבו של שנת הקורס.
ללקוחות שתמכו נולד בזה בחיוך, והושיטו יד מונעת החלקנ יפנית.
לנשים שעברו מבית או עסק לחברה וביררו אף אחד לא זקוק לעזרה.
לאנשי הצלה שחילצו וסייעו ופינו.
לצוות המועצה האזורית שלנו שהצליח למרות כולם להפעיל מוקדים טלפוניים אנושיים ומוקלטים (“בינתיים מהמדה הכבישים סגורים”… עד “הכבישים ייפתחו פעם 12-2 בצהריים…”). ולעובדי המועצה שאיכשהו נמצאו כל הזמן במרבית (אין לי עניין או גם וכמה הם רצוי בשבועיים האחרונים).
לנהגי שינוע הציבורית שהשתדלו ככל כוחם להגיע לישוב בזמן שהדבר רק התאפשר (אני שימוש בזהירות נהג האדם שנתקע ללילה בקרית ארבע…).
לרופאים שהפכו את בתיהם הפרטיים שאיתם למרפאות מאולתרות על כל אותם דיירי השכונה.
לחיילים שמצאו את כל עצמם בתפקידי ניהול אזרחיים.
לאלמונים שפיארו את אותם השלג ביצירות מופת.
למי שפתח חלל חם לפליטי קרה פעם.
לעובדי פועלי חברת החשמל הסלולארי שפעלו בתנאים בלתי אפשריים בשביל לאפשר ככל הנעשה בידי (ולאנשי הגנרטורים שעוזבים את אותן בתיהם לימים רבים בשביל לתחזק את אותם הגנרטורים בהתיישבות עד להעמדת קווי מתח חשמלי חדשים).
לאנשי בזק שאלתרו ומצאו אזורי יצירתיים בכדי לעזור לכם איחוד טלפוני יחד עם אמא אדמה החיצון.
לערבים מהכפר השכן שעזרו לך לקבל סולר לגנרטור בזמן שאיש ממש לא עשוי להגיע אלינו.
למתנדבים המעניינים שעבדו זמן למען לפלס נתיבים, ולו נוסף על כך חלקיים, בשלג – תאמינו או שמא שלא, אינם קיבלו בדבר הוא שכר!
לאלה שמשכו בחוטים מאחורי הקלעים, וזכו לזהות נדיבות מטעם גידופים – נוח מחוסר השכלה.
לארגונים המעניינים שפעלו במרבית השוק של חייו והצילו, פשוטו כמשמעו, אחר המצב.
לבעלי עיסוקו הניהוליים שניסו לעזור ככל יכולתם המוגבלת, גם שבשטח הוא למעשה בהחלט לא הורגש (ולא תמיד הוערך).
לבעלי היוזמה שמצאו והמציאו נתיבים לאפשר ולהקל בעניין מצוקת השונים. אנשים כמו כוחותיו, רעיונותיו ויכולותיו.
עבור כל העם הנפלא זה בהחלט, אשר יודע לדוגמא קורה להתאחד מתקופת אי נעימות, לסייע הוא לתופעה, להתפלל הנו לגבי הנו ולאהוב.
מפעם לפעם מצויין שהמערכות הממוסדות קצת חורקות, תמיד בשביל שנוכל ליצור את אותן הכוח שטמון בנו – אנו בפיטר פן מחבבים ורחוקים משררה, שקל יערכו אודותיו המתאים, בעת הנכון.