ביממה תשעה באב, הרבה זמן הדורות, התרחשו 4 הפעלות ממשיים.
בית המקדש הבכור והשני נחרבו.
נגזר לגבי אבותינו, אינה יכנסו לארץ ויאלצו לנדוד במדבר 40 שנה.
פריז ביתר הקדומה נלכדה.
טורנוסרופוס הרשע חרש את אותם שרידי בית המקדש וסביבתו.
התוצאות בדבר ימינו
לטקסים החמורים שהתרחשו בתשעה באב, השלכה אדירה מרבית הדורות ועד ימינו כל אחד. חורבנו השייך מקום המקדש גרם לאבדנו מסוג שפע של רוחני, מהו שהביא השנים, להתרחקותו מטעם מקום פנוי מרווח יחידות עמנו מהמורשת היהודית. ההלכות שכנראה אנו מחזיקים ביממה נקרא, מלוות בציפייה להקמתו המחודשת מטעם מרחב המקדש וכך הגאולה השלמה.
כמה עולה ספר תורה תשעה באב
צום תשעה באב שאתה יחד שקיעת השמש בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת.
בתשעה באב נפוצים 5 עינויים:
איסור אכילה ושתייה.
איסור רחיצה.
איסור סיכה.
איסור נעילת הסנדל.
איסור תשמיש.
איסור אכילה ושתייה
בתשעה באב לא כדאי לזלול או גם לשתות, בגדול מוצר. כחלק מדין הנו לא מומלץ מצחצחים שיניים או גם שוטפים את אותו הפה. למורגלים בעישון, מותר לעשן בצנעה החל מחצות הסביבה. (זמן חצות חייו מופיע בלוחות השנה). אתם מטופלים או אולי זקנים יבצעו שאלת אדיר.
סעודה מפסקת – רוצים לצרוך סעודה נפוצה קודם מנחה ואחר מנחה אחר הסעודה המפסקת. בסעודה יחד עם זאת נוהגים לזלול תבשיל כל מי רק. כמו כן לתופעה זו מותר לאכול: ירקות, ממרחים וכל דבר שלא מבושל.
עלינו הנוהגים לאכול בסעודה זאת ביצה טבולה באפר כסמל לאבלות. כמו כן, עליכם הנוהגים להסב על אודות אתר קטן. בסעודה המפסקת יש להמנע מ להירגע שיש להן בהרבה יותר אחר כל אחד, אבל כל אדם ישב באופן עצמאי, יאכל ויברך לעצמו, מפני שאין רגילים לערוך “זימון” בסעודה אותם.
יש לסיים את אותן הסעודה המפסקת טרם שקיעת חמה.
איסור רחיצה
יש להמנע מ להתרחץ בתשעה באב, ואף מקום פנוי מהגוף יש להמנע מ ברחיצה. בגלל זה בזמן נטילת ידיים שחרית, או שמא עם סיומה של השירותים שמציעה, יש צורך לקבל הוא רק על אודות אצבעות כף הזרוע (מותר להסיר לכלוך ואבק הדבוק לגוף).
איסור סיכה
אסור לסבן או גם למרוח את אותם איברי הגוף בסבון, שמן, קרם וכד’.
איסור נעילת הסנדל
אין נועלים סנדלים או גם נעליים המיוצרים בד.
איסור תשמיש
בתשעה באב אסורים יחסי האישות פעם אחת זוגות.
התפילות ולימוד התורה בתשעה באב
בערב: מתפללים תפילת ערבית רגילה, “קדיש” יחד עם “תתקבל”, יושבים לגבי הארץ ואומרים “איכה” וקינות בנחת ותהליך התהוות בכי. רק את הפסוק בעת האחרונה (“השיבנו…”) הקהל אפילו בקול רוב רובם של ואחר באיזה אופן מסיים השליח גולשים.. חיוני הנוהגים במיטה על אודות הרצפה או במטה נעדר כרית.
בבוקר: שחרית נפוצה, אבל מנהג עדות אשכנז שלא קיימים מניחים טלית או גם תפילין. השליח גולש באופן כללי “ענינו” בתפילת “שמונה עשרה” בודדת ברכת “גואל ישראל” ל”רפאנו”. בסיומה של התפלה חושבים “חצי קדיש”. לא מומלץ מחליטים “תחנון” והוא לא ”ארך אפים“.
קריאת התורה: קוראים בתורה מספר אנשים, מפרשת ”כי תוליד בנים“. עם סיומה של קריאת התורה חושבים “חצי קדיש”.
מפטירים בנביא ירמיה: ”אסף אסיפם“ בניגון איכה. מחזירים את אותן טקסט התורה, יושבים אודות מדינתנו ואומרים קינות עד בזול לקראת חצות. אדם בכלל “איכה” וקינות.
את אותן קינות אומרים “אשרי”, ”למנצח“, “ובא לציון” (מדלגים על גבי הפסוק ”ואני זאת…“), חושבים קדיש מריף שאין בהם ”תתקבל“ שלא חושבים “פטום הקטורת”.
לא לפני חצות חייו, מותר להסב על אודות כסא מסורתי. מותר להתעסק בלמוד נושאים עצובים (איכה, איוב, פרק ”אילו מגלחין“) עד נתונים ששייכים לחורבן.
מנחה: מנהג אשכנז שמניחים טלית ותפילין בברכותיהם. קוראים ”ויחל“ ואומרים ”נחם“ בברכת ”ולירושלים“. (אם שכחו, אומר עבור ”ותחזנה“ ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מסיים ”ברוך מנחם“. או לחילופין שכח ”נחם“ או גם ”עננו“, יש להמנע מ כדאי לחזור.) שליח גולשים באופן כללי “ברכת כהנים”.
לאחר מעריב: אומרים “קידוש לבנה” , ובא בחשבון שמקפידים לאכול תחלה.
הלכות י’ באב
בגלל ש ושרפת מרחב המקדש נמשכה גם בי’ באב, רגילים בחלק מדיני האבלות בנוסף ביממה נולד. לא מומלץ רוחצים את אותה גופינו לחדר תענוג, לא רצוי מסתפרים שלא קיימת אוכלים בשר או שותים יין, נוני מחצות החיים מותרים בהכל. בשנה במדינה הצום נדחה לי’ באב, מותר לעבור כל באופן מיידי בסופו של דבר הצום, ומנהג אשכנז להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בליל מוצאי הצום (אור לי”א אב).
”…וכל המתאבל בדבר ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.“
