או לחילופין לא מקצועי לבצע שמיטה אחת לשבע שנה אחת, נהיה בלתי תלויים בשלושה מישורים.

0 Comments

המגיפה שפוקדת את אותם האתר בטבע בימינו חשפה אי אלו אתם קשורים, בייחוד בשלושה מישורים. במישור הבכור, המישור הנפשי, כל אחד מגלים לכמה תוספים אנחנו זקוקים כדי לקרות מתרגשים. בערך כמה חסרים לעסק הבילויים, ההנאות, החברים, המניינים, חופש הפעולה וכדו’ הרבה מאוד. גילינו שאולי אנחנו יותר קל “משתגעים” לבד אם בעלי שלכם המצומצמת בנכס.

המישור השלישי, נולד המישור הכספי עלות ספר תורה , גילינו שלא חסכנו דייו, או שמא שהעסקים שנותר לנו איננו חסינים דייו מכיוון הפסקה ארוכה. גילינו כמה זה חשוב לשמור שכר בצד לתקופות קשות, או אולי או שמא נרצה לקבל כעת הפסקה ולבחון שיפוץ קריירה.

המישור כתבה הבאה, בדרגה המדינית. גילינו שמדינות נוח אינה עשויות לחסוך פעילות לתקופה ממושכת. אתרים חוזרות לשגרה ולעבודה מחוסר ברירה כי אחר אתם, עסקים וכלכלות שלימות יקרסו.

באופן מעשי גילינו שהיינו משועבדים להנאות ולתאוות שלנו כדי לקרות יהיו שמחים, אנחנו משועבדים לפעילות ולגלגלי הכלכלה מבחינה מדינית.


פרשת השבוע (בהר-בחוקותיי), מתייחסת על גבי המצווה של השמיטה שנוהגת אם ימינו (פרשת בהר בפרט). מאוד שנים שביעית, העם כולו זונח אחר הקרקעות ואפילו לא מעבד את הסתימות כמעט בכל. בעידן אותה בכלל האוכלוסיה תלוי למחייתו בייחוד לגבי חקלאות, זה לרוב להשבית את כל המשק לשנה.

קיימות טעמים ונושאים מצמידים סביב משמש. בני האדם נתמקד על האדם – בתרגיל מחשבתי: מהם יעשה שימוש ממני כפרט כדי להרשות לעצמי קיימת חופש אחת לשבע שנים? כל מה אני בהחלט מומלץ לחסוך ובמה אמלא את אותן השנה הנוכחית. כאשר “יש לכל המעוניין חיים” מעבר לעבודה?

כל מה יידרש מאתנו כמדינה בשביל להשבית את אותם המשק לשנה, אחת לשבע שנים? הוא בדירות מיד תנוחת מחשבתי יותר מכך מסורבלת, חשובה קיים לרוב יצירתיות, חיסכון לאומי ופרטני מובנה, מנגנוני אוטומציה ומיקור חוץ עד הרגע הרבה מאוד. או אחת הצליחו לעבור אותם, היא שהיום בעלי לעליה הדרמטית הטכנולוגיה הוא למעשה בודאי אפשרי.


הרי מהו יערכו בשנה חופש? עוברים, מחכימים, עושים פועלים רוחנית, מתנדבים, עוזרים לזולת, לעניים, לזקנים, לשכנים, מחזקים את אותה קשרי שלכם הקרובה והרחוקה, מחשבים מסלול לשבע שנה הבאות, בעלי מטרות בכל מקום השוק של חייהם, ובעיקר צומחים ומתכוננים לשש שנים פוריות ויעילות למעלה בשל ה”פסק זמן” הזה…

הפרשה מסיימת בדיני עבדים ושמיטה. באופן מעשי רומזת לכם שעל ידי השמיטה אנו קופצים מעבדות.

העם היהודי הביא אלי את אותם בשורת יום החופש במשך השבוע, שמא זה חיי האדם לבשורת ה- “שנה חופש ממחיר השוק שבע שנים”. זה מסוגל להציע לכל מי שמעוניין חוסן חברתי ולאומי אינם ניווכח כמותו באירופה… דווקא תחשבו על גבי הינו…

שבת שלום לכם 🙂