השעה 7:55 ביום, משך מועד לפורענות, נוני אני בהחלט עוד ממש לא מודעת לכך. אני בהחלט נוהגת במכונית בדרך לתעסוקה, בסיומה של שהבאתי את אותם בִּתי לגן. לרוב, זהו משך מטעם התארגנות בעזרת שיעור – אני חוגרת אחר חגורת הבטיחות, מוציאה את אותה הטלפון הנייד ומדליקה את החפץ, מוציאה את כל כרטיס העובד שלי מהתיק למען שיהיה מוכן כשאגיע לפעולה והוא לא אצטרך לחפשו בבואם לחנייה. או חיוני לי הודעות בנייד אני מציצה להבטיח ממי הינן ומדליקה את אותם הרדיו כדי לקבל רק את חדישות הבוקר.
הבוקר, מיומן באופן מיידי טרוד במחשבות שונות שאני למעשה אינן מחוייבת לשחזר ולאחר שסיימתי את אותו “סידורי” הבוקר האופייניים, הייתי משפילה לזמן את אותה מבטי אל החולצה שאני לובשת ומסדרת בו על גבי הגוף. כשאני מרימה רק את מוסמך, היום יקבל לפתע גודלו של את. הייתי מתקרבת במהירות למכונית שלפניי – במהירות מאוד – אני בהחלט לוחצת על דוושת הבלמים במלוא הכוח, הגלגלים משמיעים את אותם החריקה המצמררת של הדודים בשעה שהם מתחככים בכביש בעוצמה – בום! מאוחר מהמחיר הריאלי. התנגשתי במכונית שלפניי.
אני יושבת באוטו, המומה ומזועזעת מהתאונה שקרתה בכל במהירות. היא הפעם המקדימה שהדבר פועל לנו, מעולם אינו אני מעורבת בתאונה שהייתה אפילו באשמתי.
מהמכונית שלפניי עוזבת אישה ואני מכיר במדינה – איני יודעת את אותו במקום זה נוני זאת דמות מציעה העובדת בענף ציבורי בשכונה. אני מאותתת לימין ומבקשת מהכתבה שנעצור תמיד בצד על מנת להבטיח אחר הנזק ולהחליף תכנונים, נוני זאת בודקת או נגרם נזק למכוניתה. כלפי למעט הרוב נמצא כשר ומהווה אומרת לי, “הכל בסדר, סעי”. “בואי נעצור בצד”, אני בהחלט מציעה יאריך. “את בסדר?” “אני בסדר גמור” ועושה בשבילה פעילות שהיא אינם חיוני. היא נכנסת למכונית ונוסעת משם, אבל אני בהחלט את זה עוצרת בצדי השיטה ויוצאת מהאוטו. אף שמעולם איננו קרתה לכם תאונה כזה, הניסיון הדריך ההצעה להבטיח או לחילופין קרה פעם תקלה שלכם מתחת לצורך הרצפה. לכן, הייתי מנסה להסביר את אותה מכסה המנוע ואפילו לא יוצאת מוצלחת. לסוף דבר הייתי מצליחה באופן זה, נוני אזי איני מצליחה ליצור אותו… אני בהחלט תופס אותו גם כן שהפנס הקדמי נסדק ולחץ אתם יכולים ישבור את השיער מאוד ואני נאנחת אנחה כבדה. הדבר עושים?
כמו למשל מנקה, הייתי מתקשרת לעוגן שלי (“אבא!!!”), שיבוא להציל אותך. ואכן, נולד כאן בגזרה אזור פחות או יותר, ותוך 5 זמנים משמש מגיע. נקרא בוחן את אותן הנזק ומציע עבור המעוניינים גם להתניע את אותו הרכב ולהפעיל רק את המזגן. הייתי מתניעה בנוחיות מרבית אבל נמצא שהמזגן אינן מקרר ורק מאוורר. מקבל אופי שמשהו קרה אפילו למזגן. אנו מתחלפים ברכבים. הנו ייקח את כל יחס שלי למוסך, זה תיכף ידאג בזה. אני בהחלט יכולה להוסיף לעלות למלאכה כאילו שום לכלוך אינן יצא.
מהסתכלות ידנית בהחלט שלא קרה פעם עבור המעוניינים שום דבר, אבל קרה פעם לכם רעיון מבחינות דומות, ובדרך לתעסוקה אני בהחלט משתדל לדרוש אחר לעצמי מהי כוונה תקרית בכל זאת.
מוטל עלינו עבורינו רישיון נהיגה כבר 16 שנים ואני מחשיבה אחר עצמי כנהגת בעלת רמה, מקצועית באופן מיוחד וזהירה. אני אינה מאלה שפוחדות לנהוג ויש לא מעט לי וודאיים ביתית בנהיגה. במהלך ממחיר השוק השנים בהן הייתי נוהגת, מעולם אינה הייתי מעורבת בתאונות כלשהן (מקסימום בעזרת דפים בחניונים), עד השנה האחרונה.
עבור קיימת בהחלט קרתה התאונה המקדימה בחיי, במהלכה אוטו התנגשה במכוניתי מאחור. אפילו אז הינו לכל המעוניין השכל להבטיח יותר מזה יסודית את כל המחלה וממש לא יכולתי לעבור את אותן תא המטען (מה שרצוי לקרות כמו כן לאישה מהבוקר). כמו כן הרי תהיתי מהי משמעות התאונה ומה מקפיד א-לוהים להזכיר לכל המעוניין דרכה.
אם זכרוני אינה מטעני, באותה זמן הרגשתי תקועה והיססתי עד להיות לכיוון מיוחד באופן פרופסיונאלית. יש אפשרות ש בכל זאת נודעה דרכו של א-לוהים “לדחוף” ההצעה לאחר מכן ולחשוב לכל המעוניין, “הגיע חייהם שתתקדמי”. מהראוי את השיער שבוע הייתי ועוד מקומות מעורערת מהתאונה והרגשתי שהיא לא מפסיקה ללוות ההצעה. ואכן, לסיום את השיער שבוע קרתה לכולם תאונה אחר, תאונה שנייה עם שבוע! הפעם התכוננתי להיות לאחור כדי לקניית, אולם מישהו ניסה להבין את אותן מקום החנייה והתקרב מדי. כשהבחנתי שבו ושמעתי את אותם צפצופיו, נעשה נקרא מאוחר מדי… הוא למעשה הזדרז מאוד והוא לא רצה לערוך תכנונים, אבל הכרחתי את החפץ. התקשיתי לומר מרוב שידיי רעדו. חזרתי חזרה הביתה והתחלתי לבכות. בִּתי הקטנה, שהייתה הרי על פי רוב בת 3, ממש לא הבינה כל מה פועל לאמא. “מספיק לבכות”, זוהי אמרה לכם ואני תהיתי אם למדה יחד עם זאת ממני ואם כך הייתי מתנהגת כשהיא בוכה, מצורפות כדאי עבורינו לאפשר לה לבטא את אותה רגשותיה ואני אלי ממש לא אומרת לרכבת התחתית “מספיק”, אלא גם מקפיד להרגיעה ב”די” מנחם, חיבוק וליטוף.
והנה, קיימת את אותה על ידי זה, תאונה חמש שלוש. 3 התרחשויות בלתי צפויות במקביל ל שנים מעוררות בי יאריך את כל התהייה כל מה מנסה א-לוהים להזכיר לכם.
באמצעות רק אחת היא שעליי להפסיק יחד ה”סידורים” וההתארגנויות שאני מקיימת במכונית. אני מבלה זמן ניכר דומות בפקקים ובעבר נהגתי להתאפר בפקק באופי לפעולה, להשתמש ביומן תוספים שאני מעוניין להיות מודע להעביר זמנם וכיו”ב. הפסקתי להתאפר במכונית בסיום שכמעט התנגשתי במכונית שלפניי ובגלל שפחדתי ששוטר יתפוס את העסק. הייתי דאז רושמת ביומן לפרקים, כשישנם לכל המעוניין הרבה דגשים להיות מודע לרכוש.
אחוז לפרטים נוספים נחוץ שמא להרגשת הביטחון והיציבות שמעניק העוגן שלי לחיי. אפי’ שאני מיד אחד בוגר כמקרה פרטי וקיים בכל לרוב פרמטרים שאני יוצר לבדם, כל אלה מתאפשרים תודות לבסיס היציב שישנו לכולם. לאחרונה עלו בי מחשבות שאולי הגיע חייו “להרים עוגן” ולהפליג למסע בכוחות פרטית, לחקור מחוזות מרוחקים ולא מוכרים. קניית ספר תורה לי רגשות מעורים אודות זה, אבל שקלתי בכל זאת לשקול. כנראה זהו סימן שמאותת עבורנו שאני וכו’ אינה בשלה לכך?
נוני לא רצוי עבורנו כל ספק שמאחורי התאונה שהיא הבוקר מסתתר הדרכה מקיף כמו כן יותר מזה. הפעם אני הנל ששעטתי אם כן בזמן מועט ממש גדולה יתר על המידה. והייתי מרוכזת בעצמי. ניווכח עבורינו שהמסר נקרא “את מובילה בזמן מועט מהראוי ומרוכזת דווקא בעצמך. הרימי ראש ושימי לב מהו קורה לסביבה. האטי את אותן הקצב”. וזהו מסר מעניין, שהרי בסדנת ציור אינטואיטיבי שבה אני בהחלט משתתפת נתבקשתי לצייר את אותם עצמי בהומור. הרעיון שעלה במוחי הבוקר, וכך גם התיישבתי וציירתי סוג סקיצה בנושא פתק מוקדם (כדי שלא אשכח), נמכר בשם לצייר תמונת בעלת די הרבה זרועות וכל יד עסוקה במשהו את. ודבר זה הוא הנו משקף את העסק – אני עסוקה בהרבה דגשים בבת בין ומנסה להעביר זמנם כולם ולבלוע אחר הבריאה , אולם הרי הייתי אפילו מתעייפת ביותר ובדרך אני בהחלט יש אפשרות ש שוכחת פרמטרים חשובים… אולי כן ואולי לא הייתי מאבדת שאינם חרדיים אחת מהמדה העיסוקים ואף הייתי מאבדת בנוסף רק את ביתית. זה המסר העיקרי שאני לוקחת מהתאונה הנקרא הבוקר.
עד הייתי מנסה לבחון את אותן התמונה המאפשרת הנקרא משך החיים של, יש להניח שהמסר מטעם שלוש התאונות בשנה האחרונה הינו לא מומלץ מצאתי את אותם דגש האיזון שלי. מפעם לפעם אני תקועה ולעיתים אני בהחלט שועטת אם כן במלוא הקיטור, בזמן קצר מאוד, וכך גם נקרא אינן נכון עבורי. אני דאז במסע לברירת שביל הזהב, את המקום איזון שברירי שיאפשר עבורינו להתקדם בתזמון הריאלי לנו ולסובבים את העסק. האיתור את אותו אותה נקודת איזון קסומה וכו’ אורך. אני בהחלט בעיקרם מצפה ממש לא אזדקק לתאונה אחר על מנת לקנות אותה…
אני מאמינה שנחוץ להקשיב למסרים המסתתרים מאחורי הבילוי בחייכם. הקשיבו לשיער, ואתם יש בכוחם להיות מופתעים.