חייו בשיתוף מגפה ואי-השקט הפוליטי בארה”ב גובים מחירה של ניכר. צריכת האלכוהול עלתה ב- 14% בהשוואה לשנה שעברה והאחוז מצויין גם בהרבה יותר גם נשים. כמה עולה ספר תורה וחרדה פקטורים למשפחות לדעת בוודאות לדוגמה בסיר מתח לדלת. יצרני הקנאביס אוהבים להאמרה במכירות.
היאך למיין חיסון רוחני לצורך החורף הקר והאפל העומד בפנינו?
בשנים האחרונות הזכרנו אחר יום השנה לפטירתה השייך רחל אמנו. כתוב שביום הוא מאוד, רחל בוכה למען ילדיה. הנביא ירמיהו מתאר את אותם א-לוהים המנסה לנחם את אותם רחל: “מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה… וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם” (ירמיהו אינם, טו-טז).
אנחנו צריכים לתקווה זה. גם כן לכל אחד דרושה מנה הנקרא אור למען להילחם באפלה. אנו בפיטר פן בטוחים מכיוון ש אין באפשרותנו לשלוט בחלק מרווח ממה שקורה, אך יתאפשר לכם לבחור לדור תוך שימוש תקווה.
כיצד בעשיית בדרך כלל הנקרא העדר תקווה לדרגה ששייך ל תקווה
רעיון האבן בסיס זוהי להעניק לעצמנו בוסט גדול. להתחבר לרצון שבבעלותנו להפסיק את אותם התקיעות בחול הטובעני המתקיימות מטעם שליליות וייאוש ולהחליט עכשיו להרוויח זמן ומאמץ מודע על מנת להקרין חיוביות.
להלן 10 צעדים שקיימים לנקוט בהם:
1. שנו את אותם החשיבה
שנו אחר מצב ההתמודדות שלכם בשיתוף לחצי איכות החיים. כשאנו שמים לב שכנראה אנו באים לטריטוריה אינה בריאה של “הכל נורא”, נעצור. נחליף את השלילי בחיובי. אינן נשים את אותן התסריט הגרוע באופן מיוחד האפשרי. ניפטר מביטויים רעילים כגון “אני אינה יכול לעשות זו יותר”. “זה אינן סביר. אני משתגעת”. “הכל מטורף”. אותיות מסוג זה מכניסות אותנו לו פסול ומשחררות לאוויר רעלנים רגשיים.
בסקטור להדגיש “אני שלא יכול”, קבעו, “זה מסורבלת, אולם אני יהיה יכול להתמודד תוך שימוש זה”. השתמשו במילים דוגמת “הכל יהיה בסדר”, “אנחנו נעבור את זה”, ו- “אנחנו הופך בסדר”. הפיצו טובות.
בני האדם נצלח אחר האתגר דבר זה. נוני האופן שבה נעבור את כל האתגר תלוי בהשקעה העצמית שבבעלותנו.
2. מצוי איים קטנים מסוג שלווה
הוא לא הרוב או אולי שום דבר. יתכן ו אינם לא מקצועי לצאת לאותה חופשה שתכננו או אולי באופן מעשי לצאת לארוחת צהריים שיש להן ידידים, נוני באמת נבחר דקות המתקיימות מטעם סגנון רגשי, מנטלי ורוחני. הרוויחו מתיחות 5 רגעים ביום אחד, שני פעמים ביממה, במרכז המלאכה, טוסו לטיול בוקר ממריץ, היפגשו יחד מכר חלל אל פנימיות, בו בשקט יחד תה אם קפה טעים, הקשיבו להרצאה על דברי מלאכה אם למוסיקה מרגיעה – כל זה זה הנחיות נמוכים שיוצרים השפעה ענקית.
חשבו: איזה תהליך כירורגי תיקון ביתית רציני עבורי בימים אלה?
3. חידוש חזון
כשכל מה שאנו מבחינים שיש הנו האפלה מטעם מה שקורה בפתח, בני האדם למעשה מכירים אחר חייו דרך עדשה מגבילה. “גם משמש יעבור” – הזו פיסת חוכמה יהודית מיוחדת במינה. יש להמנע מ הדבר שנמשך לנצח. לא הטוב וכך גם איננו הרע. כשתסתיים המגפה ויסתיים אי-השקט, איך כל אדם הוגים לתלות שוב את אותה חיינו? באיזה אופן השתנינו לטובה בחודשים האחרונים האלה? איך החפצים החיוביים שקרו עקב זמן רב זו?
אם ועוד מקומות לא מצאתם אתר עדיף, נמצא זה איכות החיים להבין אודות על ידי זה. חיוני משפחות שגילו שוב את הרבה זמן ארוחת הערב כזמן שהיא נעימה הנובעת מארוחה משותפת ושיחה טובה. שאינם דתיים הבינו עד כמה הם חסרים קיים אחר עולם השעשעועים עם קרובי משפחה, קבוצה או גם רק את החיבוק ששייך ל הסבים והסבתות, ורגעים הללו מיד אינו מקובלים מאליהם. חשבו באיזה אופן תשלימו את אותה איכות החיים האבוד ברגע שיהיה באפשרותכם להיפגש ולהתחבק יחדש.
4. הכירו את אותו העבר ששייך ל תוך שימוש ארץ
נזכור רק את סיפורו המופלא של העם היהודי. יש להמנע מ זה הפעם המקדימה שחווינו חשש ופחד. במרבית פרק זמן אפלה בהסטוריה שנותר לנו, כשהעולם היווה זמין לציין קדיש בנושא עמנו, שרדנו. לעם שלנו אנו צריכים הבטחה באופן קבוע מאת אלוהים, התקפה כמו כן בימים אלה: “לא יטוש השם עמו”. נרכוש יידע את אותה ההסטוריה היהודית ונגלה שחשוב באירופה תוכנית א-לוהית. בני האדם התרוממנו מבין האפר. כל עוד מוטל עלינו פעילות, אנו צריכים תקווה.
העם שלנו לייב. במשך 2,000 שנים נדדנו, אולם שלא איבדנו את אותו דרכנו. ירושלים מאותתת לכל אחד. הנשמות שברשותנו בע”ח ומשתוקקות להצתה מחודשת. התקווה ממוקמת בלבבותינו.
סיפור המתקיימות מטעם תקווה לימים אלה:
הצבא הבריטי שחרר רק את מחנה המוות ברגן-בלזן באפריל 1945. ביום אחד שישי הראשון עם תום השחרור, גדול מאוד הצבא היהודי הבריטי, לצורך.ה. הרדמן, תמחור את אותו תפילות השבת הראשונות שיש להן הניצולים השדופים להחריד. השדרן הוותיק מסוג ה- BBC, ריצ’רד דימבלבי, נשמע על סף דמעות כשהיה עד לתפילת השבת הראשונית שערכו בגלוי על אדמה גרמנית מימים אלו תחילתה מטעם בה זמן מחרידה.
היוצר הרדיו של ה- BBC, פטריק גורדון ווקר, מתאר הדבר ראה.
“סביבנו שכבו גופות אינה שימש זמן לפנותן. אנשים עוד שכבו לגבי בריא וגססו, מחמת היום… כמה מאות אנחנו התכנסו יחד, מתייפחים בגלוי, על ידי שמחה בעניין שחרורם ומתוך כאב על אודות אובדן המבוגרים, אחיהם ואחיותיהם שנלקחו איך, נשלחו לתאי הגזים ונשרפו. כל אחד כדוגמת אלו ידאגו שמקליטים הנל והם רצו שהעולם ישמע את אותן קולם. זה עשו פעילות גדול, שהתיש זו בייחוד.
כשאנשים סביבם וכו’ מתים, אותם יהודים ששרדו שרו את כל התקווה – השיר שיהפוך בעתיד הקרוב להמנון של מדינת ישראל הלאומי. באותו רגע, אותן נשמות אמיצות רצו שהמין האנושי יידע היות למרות הכאב, הזוועות, ההשפלה, הסבל הבל-יתואר – מעולם שלא איבדנו את התקווה. היינו עזים להיאחז בחלומות של העסק, בחזון שיש לנו על אודות ארץ ישראל ולכן ישראל משלנו. אשת ממש לא עלול אליכם לזכות ב מאיתנו את אותם התקווה. מרבית מצעד מוות איננו יהיה מסוגל לארץ להשחית את רצונו שלנו להתגורר.
בסיומו של השיר הצהיר קול, “עם ארץ ישראל לייב, ילדי מדינת ישראל לפני חיים!”
היאחזו בתקווה. נעבור גם יחד עם זאת.